יום שישי, 11 במרץ 2016

מה צריכה לעשות הציפור כשהגוזל עוזב את הקן? על משפחה מורחבת וזוגיות צעירה

זוג מתאהב. הם רואים את היופי והיחודיות שבהם, כיף להם ביחד, הם חברים טובים, הסקס מצוין. בחודשים הראשונים זה רק הם בתוך בועה. בהמשך נפגשים עם חברים, ולרוב, גם זה לגמרי בסדר. השלב הבא, הטבעי, הוא הכרות עם המשפחה המורחבת ובעצם כניסה כזוג למעגל זה.

כמספר המשפחות כך מספר הנוסחים והצורות של יחסי הגומלין בין זוגות לבני המשפחות המורחבות שלהם. במקרים רבים זה עובד מצוין. אבל ישנם מקרים רבים שזה לא כך.

הנה דוגמא:

מ׳ וד׳ הם זוג בסוף שנות ה - 20 לחייהם. הם הכירו בצבא, כשמ׳ היה המפקד של ד׳. זו היתה אהבה ממבט ראשון. התאהבות מטורפת וחברות עמוקה. לפני כ 4 שנים נישאו בחתונה שמחה, ועכשיו הם הורים לתינוק קטן. מ׳ עדיין סטודנט העובד בעבודות זמניות, וד׳ היא פסיכולוגית מתמחה המתקיימת ממשכורת בגובה שכר המינימום. מאחר והכנסותיהם נמוכות, התגייסה אמו של מ׳ לעזור במשימת הטיפול בתינוק, כדי שבני הזוג לא יצטרכו לשלם למטפלת. ובכלל, הסכימו כולם, עדיף שסבתא תטפל בתינוק מאשר מטפלת זרה (הרי כולנו קראנו בעיתון, שלא נדע, סיפורי זוועה על מטפלות...). וכך, כשד׳ חזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה, נכנסה סבתא לסינר המטפלת (אבל לא רק...). מדי יום יצאה ד׳ להתמחות בפסיכולוגיה וסבתא נדהמה ממה שראו עיניה. למשל: אין אוכל מבושל במקרר.... מה יאכל בנה השוקד בעמל על לימודיו? ערימות הכביסה עולות על גדותיהן, וגם הרצפה, איך לומר, לא הכי נקיה. ככל שעברו הימים גילתה סבתא עוד ועוד דברים שלא אהבה: ערימות של כלים בכיור וכו׳, וכולם דרשו את התערבותה.
מרצון טוב, רק מרצון טוב, היתה סבתא מקבלת את פניה של ד׳ בסוף יום העבודה בעצות וביקורת בונה. היא שיבחה את עצמה על כך שמשנכנסה לבית יש ריחות של בישול וניקיון בבית, ובכלל, מ׳ נראה יותר בריא מאז שד׳ יצאה לעבוד...
פניה של ד׳ הלכו ונפלו מיום ליום. מ׳ לא שם לב לכך. הוא דווקא חשב שהכל טוב. משימת הטיפול בתינוק לא נופלת על כתפיו, יש לו אוכל מבושל וטרי מדי יום, הם חוסכים במטפלת...
כשהחלה ד׳ להגיד לו שאמו מעצבנת אותה, הוא לא הבין על מה היא מדברת ואפילו קצת כעס, כי בסך הכל אמו עוזרת להם, עושה להם טובה. ״אל תעני לה״ או ״אל תתייחס״ נהג לומר לד׳ ההולכת ומתרתחת.
אלא שד׳ התקשתה להתעלם, ולאט לאט החלה גם לענות בכעס ובחוסר סבלנות לסבתא. סבתא נהגה להתלונן למ׳, והוא מצידו נזף בד׳ על כך שהיא כפוית טובה כלפי אמו.
כך החלו מריבות ותסכול וכעס לזחול אט אט לתוך הזוגיות הצעירה.

הכרתי כמה וכמה זוגות, שמעורבות המשפחה המורחבת תפקדה כרעל לזוגיות שלהם והצליחה להרוס כל חלקה טובה. לפעמים, תרמה מעורבות המשפחה המורחבת להרס הזוגיות עצמה.

כמה טיפים להורים של בני הזוג:
1 . הילד או הילדה שלכם יצאו מהקן ובנו לעצמם קן חדש. זה אומר שאתם ״ירדתם בדרגה״ ועכשיו בן/בת הזוג הם האדם המשמעותי הנמצא בראש סדר העדיפויות של ילדכם. שמחו! זה מצוין! כך צריך להיות. זה אומר שהילד שלכם יתן גיבוי לזוגתו (או להיפך) גם מולכם. זו דרכו של עולם. כבדו אותה.
2 . עזרה - כן. ברמה ובמינון שמתאימים לזוג, ובמיוחד לבן / בת הזוג של ילדכם. היו רגישים! עזרה לא אומרת השתלטות או הכתבה של כללים וסדרים חדשים. היא גם בשום אופן לא אומרת ביקורת. זכרו: זה לא הבית שלכם, אלא שלהם, והם יבנו אותו כראות עיניהם, וזה בסדר, זה אפילו מצוין.
3 . יכול להיות שבן / בת הזוג שבחר ילדכם הוא לא האדם האידיאלי עבורכם. אתם אולי רציתם עבור ילדכם משהו אחר (יותר עשיר / משכיל /
רזה וכו׳). אבל, מה לעשות, בזה הוא התאהב וזה מה שהוא בחר. זכרו, אתם כבר התחתנתם מזמן... כבדו את בחירתו. חבקו אותה. וגם אם מאד קשה לכם, שמרו את הקושי בלב. מצאו אנשים אחרים, מחוץ למעגל לשתף אותם בקושי. אל תראו לא לילדכם ולא לבן / בת זוגו שאינכם מרוצים. הרי לא הייתם רוצים לפגוע בזוגיות ובאושר של ילדכם נכון?

כמה טיפים לבן / בת של הורה מתערב:
1 . זכור שבחרת בבן הזוג שלך כבן זוג לחיים ועזבת את בית ההורים. תמיד אל מול ההורים תן גיבוי לזוגיות. אם אתה חושב שההורה צודק, נסו ללבן זאת לבד וחלילה לא בנוכחות ההורה. אם לא הצלחת לשכנע את בן / בת זוגך, תמוך בו!
2 . הצב גבולות למעורבות ההורים, ובמיוחד כשהמעורבות אינה נעימה או נוחה לבן / בת זוגך. אפשר בהחלט להציב גבולות בנועם ובאסרטיביות.
3 . הימנע מלאפשר להורה לשנות סדרים, כללים או מנהגים בבית מאחורי גב בן / בת הזוג או בניגוד לרצונו / רצונה או ללא הסכמתה. תמיד זכור מי הם בעלי הבית...

אני חושבת שמינון נכון ורגישות יכולים לחזק קשרים בתוך המשפחה המורחבת ולסייע לחיים בהרמוניה. חריגה מהם עלולה להיות הרסנית לזוגיות וצריך להישמר מפניה.

יום שישי, 15 בינואר 2016

מי יטפל במטפל? - טיפול באנשים להם בן משפחה חולה

אבי היה חולה במחלה קשה הרבה שנים, עד שהמחלה הכריעה אותו.

בשנים האחרונות לחייו, כשהמחלה החמירה, עזבה אמי את מקום עבודתה והתמסרה לטיפול בו. סדר יומם כלל מספר ביקורים אצל רופאים ובתי חולים כמה פעמים בשבוע. ביקורים אצל אחיות לביצוע בדיקות, וטיפולים סיעודיים ורפואיים שאמי נדרשה לסייע בהם לאבי. הזמן שנותר לאמי לביצוע מטלות הבית או דברים שרצתה ואהבה לעשות, הצטמצם מאד. אבי, שסבל כאבים והיה מוגבל בתפקודו, הפנה הרבה מהתסכול והכעס על מצבו כלפי אמי, והיא ספגה זאת באהבה, אך זה לא היה קל.


החיים לצד אדם חולה רוויים בדאגה ולחץ. הביקורים אצל הרופאים מלווים לרוב באינפורמציה מלחיצה. המצב מדאיג, תפקודים גופניים נפגעים או מתדרדרים, והאדם החולה הופך פעמים רבות לתלוי בסביבתו.

המגבלות בהן לוקה החולה עקב מחלתו, משפיעות גם על בן המשפחה המטפל, במיוחד אם הוא בן זוג, הורה, או ילד שנדרש לטפל בהורה. דברים שנהג המטפל לעשות בעבר, שגרת יומו, תחביבים שאהב, נדחקים לקרן זוית ומאבדים מחשיבותם. שגרת החיים המוכרת נטרפת, ובמקומה נכנסת שגרת חיים אחרת, לא רצויה, כפויה.

גם החולה פעמים רבות משתנה. הגוף הדואב, המגבלות הגופניות, הדאגה לעתיד, הצורך לעבור טיפולים רפואיים קשים ולא נעימים וליטול תרופות בעלות תופעות לוואי קשות, משנים לעתים קרובות את אופיו של האדם האהוב. האדם החולה הופך לעתים להיות עצבני, מתפרץ, והתפרצויותיו מופנות לאדם הקרוב ביותר, זה שמטפל בו. לעתים אנשים שהיו שמחים ואופטימיים הופכים להיות עצובים, פסימיים ומדוכאים. לעתים גם אצל מבוגרים עשויה להיות נסיגה להתנהגויות כמו ילדיות. החולה הופך מרוכז בעצמו, בגופו, בצרכיו. הוא יכול להפוך דרשני וחסר סבלנות. את השינוי הזה חווה בן המשפחה המטפל, והוא צריך לספוג אותו, להיות סובלני ומכיל, שהרי האדם חולה וסובל.

תחומי העניין של החולה מצטמצמים ומתכווצים למחלה, לסדר היום החולה, לתרופות, רופאים וכאבים. ועמם גם נושאי השיחה והאפשרויות לאסקפיזם.

אחד ההבטים הקשים בטיפול וליווי של בן משפחה חולה הוא הבדידות. המטפל אינו יכול לשתף את החולה בדאגה. או בקושי להתמודד עם השינויים שחלו באישיותו. גם אנשים אחרים, הסביבה הקרובה, אינם מבינים לעתים מה עובר על המטפל. באופן טבעי הם מתעניינים במצבו של החולה.  שוכחים פעמים רבות לשאול את המטפל לשלומו. וגם אם שואלים, לא בהכרח מתעמקים בכך, מסתפקים בתשובות קצרות וסתמיות. ובן המשפחה המטפל נותר לבדו עם רגשותיו ומחשבותיו. לעתים האחרים אינם משתפים בחיי היום יום שלהם, כי איך זה יראה שהם חיים חיים רגילים ואולי אפילו נהנים בעוד המטפל ובן משפחתו האהוב סובלים?  וזאת כשדווקא יכול היה להיות טוב לבן המשפחה המטפל, העוסק כל היום בנושא החולי, לדבר קצת על דברים אחרים ולחוש קצת נורמליזציה.

כשמטפלים הרבה זמן בבן משפחה חולה הקושי והדאגה עלולים לגרום לשחיקה. מחקרים מראים כי בני משפחה המטפלים בבן משפחה חולה (בשפה המקצועית הם נקראים care givers) סובלים יותר ממחלות גופניות ובעיקר מחלות שמושפעות מלחץ נפשי כגון סכרת או יתר לחץ דם. כמו כן אחוז הסובלים מדיכאון בקרב בני משפחה המטפלים בבן משפחה חולה, גבוה יותר.

טיפול בבן משפחה חולה עלול לפגוע לעתים גם במערכות היחסים הקרובות בתוך המשפחה: טיפול בבן זוג חולה עלול לגרם למתחים וקושי עם הילדים, טיפול בילד חולה עלול לגרום למתחים בין ההורים, טיפול בהורה חולה עלול לגרום למתחים בין אחים או למתחים בין הילד המטפל לבן/בת זוגו.

הרבה עומס מוטל על כתפיהם של בני משפחה שמטפלים בבן משפחה חולה. אחד הדברים שיכולים לעזור ולהקל, הוא טיפול. גם בן המשפחה המטפל צריך את המקום שלו. המקום שבו, ולו לפחות לשעה בשבוע, הוא יהיה במרכז תשומת הלב. המקום שבו מישהו יראה אותו ויקשיב רק לו. המקום שבו הוא יוכל לדבר על הכל: הכאב, התסכול, הדאגה, הבדידות. המקום בו יקבל אמפטיה והבנה. המקום שבו יוכל להתייעץ ולקבל כלים כיצד אפשר להקל, לשפר, ולבנות שגרה אפשרית גם במצב שהוא בלתי אפשרי.  וגם המקום שבו יהיו גם חיוך, והומור ואופטימיות.

בן משפחה מטפל שמטפל בעצמו חווה הקלה, תמיכה והכלה. דברים חשובים אלה שמקנה הטיפול, נותנים כח, הקלה, אנרגיה ואופטימיות. והם מאפשרים להמשיך במסע של ליווי בן משפחה אהוב שלקה במחלה. לעתים, ליווי בן משפחה חולה משמעותו מסע ארוך מאד. וגם במסע ארוך צריך לעשות מדי פעם הפסקה, לתדלק, לאכול, לצבור אנרגיה, כדי שאפשר יהיה להעמיס שוב את התרמיל ולהמשיך הלאה.

האם החוויה של טיפול בבן משפחה חולה מוכרת לכם? אשמח לשמוע מאנשים שחוו, ולשמוע מה עזר.


יום שישי, 8 בינואר 2016

האדם מחפש משמעות - חיפוש משמעות לחיים לאחר אסון

השבוע הייתי בהרצאה יוצאת דופן של אישה יוצאת דופן. האישה היא לילך שם טוב. אם שילדיה נרצחו על ידי אביהם לפני כחמש שנים. הסיפור היה אז בכותרות. כולנו הזדעזענו. אני זוכרת שחשבתי לעצמי כבר אז, איזה טעם נשאר לחייה של אם שאיבדה את כל ילדיה ברגע אחד של רוע וטרוף?

אז הזדעזענו כולנו, אבל האמת היא שבמציאות שבה חדשה מזעזעת אחת רודפת חדשה מזעזעת אחרת, שכחנו את הסיפור של לילך. אבל היא המשיכה לחיות אותו.

והנה, 5 שנים אחרי, עומדת על במה אישה קטנה - גדולה, ומספרת את הסיפור שלה. זה לא סיפור של שיקום, אלא אולי סיפור של מסע. ובמסע הזה יש כאב בלתי נסבל, ועצב, ובחינה של טעויות שנעשו לאורך החיים, ושל הבחירות שעשתה. יש בו גם חיטוט וחיפוש עצמי של מי אני בעצם? האם אני עדיין אמא? האם אני האישה שחיתה בטרור רגשי מתמשך עם גבר שרצה שתחשוב שהיא כלום? או שאינני האישה הזו. האם אני חלשה או חזקה? האם אני רוצה להמשיך ולחיות? ואם כן בשביל מה? האם אפשר להמשיך ולחיות אחרי אסון שכזה? האם מותר לי? האם מותר לי להמשיך לחלום, לקוות, ליצור, לחשוב, לנשום ואפילו לשמוח ולהיות מאושרת?

כמה דברים חשובים לקחתי מההרצאה המטלטלת הזאת:

1 . הכי חשוב: כן! אפשר למצוא משמעות חדשה וטעם לחיים גם אחרי אסון נורא. לילך עשתה שינויים בקריירה ומצאה דרכי ביטוי יצירתיות ודרכי העצמה אישית (ביניהן גם העברת ההרצאות כמו זו שנכחתי בה). היא נמצאת היום בזוגיות ובהריון. מהבחינה הזו, החיים ניצחו.

2 . יש בתוכנו כוחות אדירים שפעמים רבות איננו מודעים להם ואיננו משתמשים בהם עד שאין לנו ברירה ואנו ניצבים אל מול מציאות קשה. רק אז אנחנו נאלצים לחפור בתוכנו ולשאוב מתוך עצמנו את הכוחות האדירים הללו.

3 . תמיכה של חברים ובני משפחה היא מרכיב משמעותי מאד בהתמודדות עם משבר. לילך סיפרה על חברים רבים וטובים שעטפו, לא עזבו ועודדו ברגעי המשבר והאבל הקשים מנשוא. היא לא הפסיקה לשבח חברים אלה ולדבר על הכח שנתנו לה ואיך שלא איפשרו לה ליפול.

4 . חשיבותו של טיפול בשעת משבר. ליווי טיפולי בשעת משבר הוא כח. לילך דיברה רבות על המטפל שטיפל בה לאורך השנים מרגע המשבר. על התמיכה, ההכלה, ההבנה, העידוד, חוסר השיפוטיות, קבלתה כאדם כפי שהיא, החיזוק, התובנות שאיפשר לה להגיע אליהן, ועל הנוכחות שלו שם לצידה לאורך המסע שלה.
לליווי מקצועי בשעת משבר יש תשומות ותרומות נוספות לליווי של אנשים קרובים. הוא מאפשר שיח שבו ניתן להשיל את כל ההגנות והמסכות, ובכך הוא מאד משחרר. הוא מאפשר נוכחות של אדם אובייקטיבי ולא מעורב, שיכול לספק תובנות ממקום נקי, נטול אינטרסים ודעות קדומות. הוא מאפשר נוכחות של אדם עם ראיה וכלים מקצועיים וניסיון בסיוע לאנשים ביציאה והתגברות על משבר. הוא מאפשר שעה בשבוע שבה המטופל הוא החשוב מכל, מעין רחם, שבו המטופל כמו תינוק יכול להתכנס בתוך רגשותיו וצרכיו ולקבל להם מענה ישיר.

מאד התרגשתי מההרצאה של לילך. היא העצימה גם אותי, ונתנה תקווה ואופטימיות.


יום שישי, 1 בינואר 2016

הקול יוצא מהמכחול - שימוש בכלים אמנותיים בטיפול

כשאומרים ״טיפול״ חושבים מיד על שיחה, על דיבור. לרוב זה נכון. טיפול, בעיקר במבוגרים מבוסס על ביטוי באמצעות מילים, בשיחה. בשיחה מעלים מחשבות ורגשות. מעלים זכרונות, מנתחים מצבים וסיטואציות, מנסים לחשוב על אפשרויות שונות הן לפעולה והן לפרשנות למצבים, מערכות היחסים והתכנים העולים בטיפול.

לפעמים הדברים נאמרים בשקט, לפעמים בצעקה. פעמים רבות הדברים נאמרים בכאב רב.

אבל ישנם מצבים שבהם המילים לא מצליחות לבטא את הסערה המתחוללת בפנים. זה קורה בכל מיני מקרים. למשל, כשיש רגש חזק מאד או דפוס התנהגות שלא מצליחים להבין אותו באמצעות המילים (ובעצם, באמצעות התכנים שנמצאים בתחום המודע שלנו). או כשכמה שמנסים לא מצליחים לתמלל את מה שרוצים להגיד, לא מצליחים לבטא את הרגשות והתחושות או המסרים בצורה מדויקת.
ישנם גם אנשים שקשה להם להתבטא במילים. שהצד המילולי אינו הצד החזק שלהם.

בטיפול זוגי (או משפחתי), פעמים רבות הכעס והכאב מובעים בעוצמה כה גבוהה עד שקשה לבני הזוג להקשיב זה לזה ולנהל דיאלוג. לעתים הכעס והכאב כה גבוהים עד שמשתררת שתיקה כבדה בחדר.

לפעמים הטיפול מגיע במבוי סתום. וכמה שלא מדברים מרגישים תקיעות ולא מצליחים להתקדם.

במצבים כמו המצבים שתוארו לעיל, לפעמים נכון לעשות הפסקה בשיחה, ולהמשיך לנהל את השיחה בדרך אחרת. בדרך ללא מילים.

אני מאד אוהבת להשתמש באמצעים אמנותיים או משחקיים בטיפול. אני מוצאת שפעמים רבות שימוש בכלי אמנותי יצליח לעזור למטופל לבטא דברים שלא הצליח לבטא במילים. יצליח לאפשר לבני זוג לנהל דיאלוג שיש בו הקשבה ושיש בו עוד מנעד של רגשות מעבר לכעס או הכאב ששלטו בפגישות עד כה.

בשבוע שעבר השתתפתי בהשתלמות למטפלים שעניינה היה שילוב כלים אמנותיים בטיפול. במסגרת ההשתלמות התנסינו בכלים שונים על עצמנו. מצאתי עצמי גוזרת מז׳ורנלים, מציירת וצובעת בצבעי פנדה וגואש, מתנועעת לקצב המוסיקה ומתנסה בכל מיני תרגילים שהכריחו אותי לצאת מאזור הנוחות שלי בסדנאות (לשבת בשורה אחרונה בקהל ולהאזין פאסיבית תוך שתיית קפה...).

אחד התרגילים שבהם התנסינו לימד אותי שעור חשוב על הנפש שלי עצמי, ועל כמה יש לה עומק ורבדים שלגמרי נסתרים ממני. התרגיל החל ברישום של מספר רב כמה שיותר של רגשות. אחריו התבקשנו לתת צבע אחר לכל רגש. התבקשנו להעריך על סקאלה מהו הרגש שאי חווה הכי פחות בחיי היום יום עד הרגש שאני חווה הכי הרבה. אחר כך קרו כל מיני דברים. בסוף התהליך, לאחר פרק זמן, התבקשנו כאילו באופן לא קשור לצייר ציור חופשי.

אחר כך התבקשנו להסתכל על הצבעים שבחרנו לרגשות בתחילת התרגיל, ולזהות מה הצבעים (כלומר רגשות) הדומיננטיים בציור. נדהמתי. אני חשבתי שהרגשות הדומיננטיים בחיי היום יום שלי הם לחץ, תסכול וגם אהבה. אהבה אכן היה מאד דומיננטי. אבל הרבה יותר ממנו, ממלא כמעט את כל הציור הופיע רגש אחר לגמרי, שבחרתי עבורו בחלק הראשון של התרגיל את הצבע הכחול, ובלי לחשוב אחר כך בציור החופשי ציירתי ים שמילא כמעט את כל הדף. בצבע כחול צבעתי קודם את הרגש: געגוע.

כל הדרך הביתה חשבתי, באמת? בכלל לא ידעתי. לא ידעתי שאי שם, בנבכי הנפש מה שמציף אותי הוא געגוע. געגוע למה? מאז אותו תרגיל חשבתי על כך הרבה. וגיליתי המון דברים ואנשים יקרים שעזבו אותי ואני מתגעגעת אליהם. מתגעגעת לחוויות ולזמנים, וזה היכה בי שכן. אני אמנם לא חושבת על זה כל הזמן. רוב הזמן אני ב״כאן ועכשיו״ אבל הגעגוע, כמו מים, ממלא חלק גדול מהזיכרון והלב.

הכלים האלה שלמדתי כמובן נארזו ונכנסו לארגז הכלים המקצועיים שלי, שהולך ומתמלא ועולה על גדותיו במגוון של כלים. 

יום שבת, 26 בדצמבר 2015

יעוץ לזוגות בהליכי גירושין

אם גמלה בלבכם ההחלטה להתגרש, גם אם אתם שלמים עם ההחלטה, סביר שאתם עוברים תקופה לא קלה. 
זו תקופה שבה יש דאגה לעתיד, אך גם עדיין הרבה כאב, על אובדן הזוגיות והחלום של ״להזדקן ביחד באושר״. 
לעתים קרובות הפרידה מלווה בכעסים, התחשבנויות ומאבקי כח, שרק מכבידים על התהליך שהוא קשה גם כך. אלא שכעסים אלה עלולים להוביל ולגרום לנזקים נוספים, לכם, ובעיקר לילדים. 
אם כבר גמלה בלבכם ההחלטה להתגרש, חשוב לעשות את זה נכון. להגיע להסכמות, גם אם הן כרוכות בויתורים. לעשות את הדברים תוך הידברות וכבוד הדדי, גם אם שניכם פגועים וכועסים. 

הורים שהחליטו רשמית להיפרד, אך עוד לא נפרדו רגשית, עלולים להמשיך ולריב בעוצמה גבוהה. בלי משים, הופכים פעמים רבות הילדים, הנכס המשותף היקר, הרגיש והפגיע ביותר לכלי המלחמה בקרב הזה. המצב הזה, עלול להסב נזק רב ובלתי הפיך לילדים לטווח רחוק ואולי לכל חייהם. 

אל תתנו לזה לקרות. אל תיגררו למלחמות עקובות מדם שכולכם תצאו מהן נפסדים. 

במסגרת הייעוץ ננסה להגיע ביחד להסכמות, תוך כבוד הדדי, באמצעות תקשורת ישירה ומכבדת. תוך הקשבה והבנה, לטובת הילדים והמשפחה כולה. הייעוץ מאפשר להגיע לדיאלוג בעזרת גורם מקצועי, שלישי, אובייקטיבי, שיסייע בגישור על אי הבנות ואי הסכמות. 

הייעוץ הוא התערבות קצרת מועד וממוקדת, שאורכה פגישות ספורות. מטרתו הגעה להסכמות לגבי ההתנהלות מרגע ההחלטה על הפרידה ועד לשגרה שתיבנה לאחריה. 

ככל שתיטיבו לנהל את המשבר, כך תיטיבו לצלוח אותו, והמשפחה תצא ממנו עם כמה שפחות נזקים וצלקות, ואפילו עם רווחים משניים.  


טיפול משפחתי

במשפחת ס׳ רבה המהומה. כל היום ויכוחים ומריבות על כל דבר קטן. מי יצפה בטלוויזיה, ובאיזו תכנית, מי יאכל את פרוסת העוגה האחרונה במקרר, מי ישטוף כלים… כל נושא הוא סיבה למריבה, והאווירה קשה ולא נעימה. גם הדיבור מלווה באלימות מילולית, ובני המשפחה אומרים שלפעמים הם מעדיפים להישאר כמה שיותר בחוץ מאשר לבוא הביתה…כשהם מבינים שהבית הוא כבר לא המקום החם והבטוח עבורם, הם פונים לטיפול, כפי שאמר אב המשפחה ״כדי להציל את הבית״. 

ש׳ , הבן הקטן במשפחת א׳, החל בזמן האחרון לעשות בעיות. בבוקר הוא לא רוצה ללכת לבי״ס, בוכה ומשתולל ומתמרד. יש המון ויכוחים על אוכל, על שעורי בית, על שעות שינה, על מקלחת, כמעט על כל דבר… בטיפול מסתבר שש׳, קורא לעזרת כל בני המשפחה. ההורים עובדים שעות על גבי שעות, האחיות הגדולות עסוקות בשלהן וש׳ מרגיש לבד. בעבודה משותפת, המשפחה מתגייסת ועושה שינויים, שעוזרים לש׳ להרגיש חלק מהמשפחה, ועל הדרך, עוזרים גם למשפחה להתגבש מחדש. 

האב במשפחת ד׳ חלה במחלת נפש ואושפז בבי״ח פסיכיאטרי. תמיד הוא היה ״מוזר״ אבל בשנה האחרונה הדברים החריפו והפכו בלתי נסבלים עד לאשפוז. בני המשפחה מבולבלים, מתביישים, חוששים מהעתיד. כל אחד מבני המשפחה נמצא בשלב אחר בחייו, ופתאום, כולם נדרשים לעצור, ולבחון מחדש את חייהם ואת עתידם. אם המשפחה, שבעלה כנראה כבר לא יחזור להיות מי שהיה, שרויה באבל ובתחושת אובדן. הילדים שצריכים לתמוך בהורים ולהיות שותפים בטיפול באב ובקבלת ההחלטות בעניינו, דבר שהופך אותם קצת ״שווי מעמד״ לאמם, שרויים גם הם בתחושת אובדן. הכל מבולבל וסוער. בני המשפחה פונים לטיפול, כדי לדבר על הרגשות שמציפים אותם, ולנסות להגיע לאיזון מחודש לאחר שהאיזון הקודם הופר. 

***

המשפחה היא הדבר הכי יקר. היא ״המקום הבטוח״ שממנו יוצאים כל בוקר, כל אחד לעיסוקיו, ואליו חוזרים. הבית הוא המקום בו אנו צריכים שיקבלו אותנו כפי שאנחנו. שיכבדו אותנו, שיראו וישמעו אותנו. הבית, הוא המקום בו אנחנו צריכים להרגיש טוב ובטוח. לפעמים, דברים משתנים. משברים שחווה המשפחה כמו מחלה או אבטלה, או שינויים שקשורים במעגל החיים כמו התבגרות של הילדים והזדקנות ההורים, עלולים לגרום להפרת האיזון. לפעמים אנחנו מתקשים ״לקרוא״ את הסימנים שמשדרים לנו בני המשפחה האחרים. במצבים אלה, עלולה האווירה בבית להיות קשה, והבית מתקשה להוות את מקום המבטחים שהוא אמור להוות. 

טיפול משפחתי מאפשר לכל בני המשפחה לפנות זמן איכות של ״ביחד״. לדבר על הדברים באווירה רגועה ותומכת. ״לשים על השולחן״ בכנות, אך בלי לפגוע, את הדברים שמפריעים או כואבים, ולחשוב על דרכים שיעזרו לכל בני הבית לחזור ולהרגיש טוב, להחזיר את האיזון ותחושת השייכות שהופרו. 





טיפול זוגי



ח׳ וז׳, זוג בשנות ה - 60 המאוחרות לחייהם, לא מרוצים מחיי הנישואין. הם לא מפסיקים לריב ולהתווכח כמעט על כל דבר. המצב החמיר לאחרונה, לאחר שח׳ יצא לפנסיה. הם יודעים שאינם רוצים להיפרד זה מזו (״בגילנו כבר לא מתגרשים״… הם אומרים בחיוך), אך רוצים חיים טובים יותר. הם מרגישים שהם זקוקים לעזרה כדי להגיע להבנה, ולכן פונים לטיפול זוגי. 

מ׳ ות׳, הורים ל - 3 מתבגרים. הם מרבים להתווכח ללא הפסקה. ת׳ מרגישה שמ׳ משפיל אותה ומפחית בערכה ליד הילדים, ואינו מגבה אותה מולם. מ׳ מצידו מלא ביקורת על האופן שבו ת׳ מתנהלת מול הילדים, ומטיל עליה את רוב האחריות למצב בבית (מריבת בלתי פוסקות בין כל בני הבית ואווירה לא טובה). הם מרגישים שמשהו הולך בכיוון לא נכון, לא טוב להם לחיות כך, הם רוצים משהו אחר, ומחליטים לפנות לטיפול. 

י׳ וז׳ נישאו בגיל מבוגר יחסית והביאו 2 ילדים, כיום סטודנטים. הנישואין היו בשידוך, והזוג נישא לאחר תקופת הכרות קצרה ובלחץ של בני משפחה. י׳ מרגישה שז׳ מעולם לא אהב אותה. הם חיים במקביל אבל לא ביחד. לכל אחד מהם קריירה, תחביבים וחברים נפרדים. י׳ טוענת כי מה שמחבר אותם הוא ניהול ענייני הבית ונושאים שקשורים לילדים. שניהם חשים כי אבדו התשוקה והרומנטיקה (אם בכלל היו שם אי פעם…). הם מרגישים כשני זרים, או כשני אנשים שמנהלים עסק משותף, יותר מאשר כזוג. הם רוצים משהו אחר. הם רוצים להעיר את הרומנטיקה, התשוקה והמיניות. הם רוצים לתקשר טוב יותר, להיפטר מהמרירות והתסכול שהפכו חלק מחיי הנישואין. הרצון לזוגיות אחרת, מיטיבה, חיה ומספקת, מביא אותם לטיפול. 

***
אם אתם מרגישים שאתם יותר רבים מאשר מדברים
אם אתם מרגישים שמשהו בתקשורת ביניכם לא עובד
אם הרומנטיקה היא לא מה שהיתה פעם, וגם התשוקה דעכה, ואתם כמהים להצית את האש מחדש, רק לא יודעים איך…
אם כעסים, טינות וחשבונות שנצברו במשך שנים מכבידים על הזוגיות וצובעים אותה בצבעים קודרים ולא נעימים
אם אין מריבות ביניכם אך גם אין דיבור, תקשורת, או ממשקים. אם אתם מרגישים שאתם חיים בקווים מקבילים ולא כזוג. 
אם השגרה, ההרגל ואפילו שעמום מאיימים לבלוע את הזוגיות והיא הולכת ודועכת

זה הזמן לפנות לטיפול זוגי. לטפל באחד הדברים היקרים ביותר בחייכם. המקום הבטוח. הקשר החשוב ביותר - הקשר עם בן הזוג שלכם. אפשר להעיר מחדש את האהבה. אפשר לשפר את התקשורת ולהגיע להבנה. אפשר ללמוד דרכים לגשר על מחלוקות בלי לפגוע ובלי להיפגע. 

האדם הזה, בן או בת הזוג, הוא האדם בו בחרתם לכרוך את חייכם בחייו. זה האדם שבחרתם להקים איתו בית. זה האדם בו התאהבתם. אותו אדם עוד שם. מחכה שתגלו אותו מחדש. 

פעמים רבות אני שומעת על זוגות שבחרו להיפרד מהר מידי. שלא ניסו לפתור בעיות לפני שויתרו. או שאני שומעת על זוגות שחיים שנים בסבל, או סתם, ללא אהבה. כל כך חבל…זוגיות אפשר לטפח, לשפר, להעיר ואפילו להציל. אל תוותרו עליה! אם לא טוב לכם בזוגיות, זה הזמן לפנות לטיפול ולעבוד על הקשר הזוגי. 

באוירה נעימה, רגועה, מכילה ותומכת, נדבר על הקשיים ונחשוב איך להתגבר עליהם, אבל גם ניזכר ברגעים הטובים, השמחים. בדברים שגרמו לכם להתאהב ולכרוך את חייכם ביחד. הזוגיות היא נכס שחובה לשמור ולטפח אותו. בטיפול נעשה כל מאמץ כדי לעמוד במשימה. 














טיפול אישי - פרטני

ר׳ נשואה לד׳ מזה שנים רבות, ולזוג 4 ילדים בוגרים שעזבו את הקן. בני הזוג נישאו בגיל צעיר, כשלדברי ר׳ היא נישאה לבעלה כדי לברוח מהבית בו גדלה. חיי הנישואין לא היו טובים. ד׳ היה קמצן, מרוכז בעצמו, ביקורתי, נהג לעלוב בר׳ ולהשפילה ליד אנשים זרים. במשך שנים סבלה ושתקה ״למען הילדים״ וגם כי פחדה כיצד תסתדר כלכלית. כיום, לאחר שהילדים פרחו ועזבו את הקן, ר׳ מרגישה שהגיע זמנה. אבל היא עדיין מתלבטת וחוששת ולא יודעת מה להחליט. לבסוף קיבלה החלטה לפנות לטיפול, כדי לקחת לעצמה מרחב נקי של זמן ופניות לחשוב ברצינות על המשך חייה.  

ג׳ הגיעה לטיפול זמן קצר לאחר שבעלה עזב במפתיע את הבית. זה קרה לאחר תקופה ארוכה בה הנישואין עלו על שרטון. בני הזוג נישאו בגיל צעיר מאד בעקבות התאהבות סוערת ומלאת תשוקה. אולם נישואין והורות בגיל צעיר מאד וקשיי חיים אחרים סדקו את האהבה, עד שחיי הנישואין הפכו בלתי נסבלים. ג׳ נותרה לבדה, פתאום, עם 3 ילדים, מבולבלת, נסערת ופגועה. היא לא ידעה מה היא רוצה, ואיך ולאן ממשיכים מכאן. לבסוף פנתה לטיפול, ומשם, החלה לטפס בחזרה למעלה, ולסלול שוב את דרכה. 

ל נ׳, אישה צעירה ומצליחה מאד בתחום הקריירה והעבודה, לא היה מעולם חבר. היא יצאה מספר פעמים לדייטים, אך שום דייט לא הבשיל לכדי זוגיות. נ׳ כמהה לזוגיות אך אינה יודעת כיצד להגיע לכדי קשר כזה. היא מתוסכלת ומתקשה למצוא סיפוק והנאה בהשגיה, כל עוד נושא הזוגיות חסר. נ׳ מרגישה תקיעות בחייה, אך לא יודעת איך לצאת מהמבוי הסתום. ה״לבד״ הממושך גרם לירידה חדה בדימוי העצמי שלה, ולחושה שאינה ״שווה״ ואינה ״שייכת״. התחושות הקשות הללו, מובילות אותה לפנות לטיפול. 

ש׳, גבר בתחילת שנות השלושים לחייו, נשוי באושר ואב לשני ילדים קטנים, מוצא את עצמו בוקר אחד בעיצומו של שבר בחייו, כאשר אשתו חולה במחלה קשה המתדרדרת במהירות. החיים, כפי שהכיר אותם עד כה, משתנים ללא הכר. העתיד, כפי שצייר אותו בעיני רוחו, כבר לא בטוח. הוא חש חרדה, בלבול ובדידות. הוא מחליט לפנות לטיפול כדי לבנות לעצמו עוגן בו יוכל להאחז בתקופת המשבר הסוערת אליה נקלעו חייו. 

אנשים אלה ואחרים נקשו על סף דלתי בשנים האחרונות. 

***

אם אתם מרגישים שהגעתם למקום בחיים שאינכם מרוצים ממנו, מקום שלא טוב לכם בו. תחושת חוסר שביעות רצון מחייכם: מהזוגיות, ההורות, מערכות יחסים משמעותיות בחייכם, חוסר שביעות רצון ממקום העבודה והקריירה…

אם אתם חווים משבר: פרידה מבן זוג, פיטורין, שכול ואובדן, מחלה או מחלת בן משפחה. חווים כאב, כעס וצער, ולא מצליחים להחזיר את חייכם למסלולם. 

אם אתם מצויים בצומת דרכים, צריכים לקבל החלטה, אך מתלבטים ומתקשים לקבלה לבד…

אם אתם מרגישים שאתם תקועים באותו מצב כבר זמן רב, רוצים לעשות שינוי אך לא יודעים איזה או איך…

זה הזמן לפנות לטיפול! 

באווירה רגועה, מגבה, מכילה ותומכת ננסה להבין יחד מה גורם לתקיעות, לכאב, לתסכול ולחוסר שביעות הרצון בחייכם, ולסלול שביל חדש, שיוביל אתכם למקום שנכון יותר עבורכם. 





צור קשר

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לטפל בעצמכם, לקבל עזרה ביציאה ממשבר, אישי, זוגי או משפחתי, אני מזמינה אתכם ליצור עמי קשר טלפוני או במייל וביחד נבדוק מהו הטיפול המתאים עבורכם:

טל׳ 050-7500307
מייל: dorit.rosenthal@gmail.com
פייסבוק


הקליניקה נמצאת בחולון


יום שישי, 25 בדצמבר 2015

איזה מן חיה זה ״טיפול״?

אז מה זה בעצם טיפול? האם אני צריך את זה? איך זה יעזור לי?

המונח ״טיפול רגשי״ נתפס אצל רבים כמפחיד, מסתורי, או מעורר חשד.

מה זה בכלל? למי הוא מיועד? האם הוא מיועד  לי?

בעבר היו טיפולים רגשיים נתונים תחת סטיגמה, ואנשים חששו לפנות לטיפול מחשש שזה אומר משהו לא טוב עליהם, ואפילו מחשש שהפניה לטיפול תחמיר את המצב. היו שחששו שהמידע עלול לדלוף ל״תיק אישי״ שהממסד אוסף לגביהם ושעשוי להישלף בבוא היום כנגדם.

אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלגן...

טיפול רגשי מיועד לכל אדם שחש אי שביעות רצון מחייו, ובמיוחד לאנשים השרויים במצוקה. המצוקה יכולה לנבוע מגורמים שונים: קשיים בזוגיות, קשיים בהורות, קושי במערכות היחסים במשפחה, חוסר שביעות רצון מהתחום המקצועי, בדידות חברתית, מחלה, משבר, או קשיים נפשיים כגון: דיכאון, חרדה וכד׳. הרבה פעמים מדובר בשילוב של קשיים מתחומים שונים.

מטרת הטיפול היא לעזור לאדם להגיע לאיזון מחודש בחייו שישפר את איכות חייו ואת תחושת שביעות הרצון שלו מחייו. את האיזון הזה ניתן להשיג על ידי שיפור בתחום הבעיה ופעמים רבות אף במציאת פתרון לבעיה, או החלמה.

טיפול רגשי מתבצע באמצעות שיחות שבועיות עם מטפל. אורכה של כל שיחה הוא 50 דק׳. הטיפול הוא תהליך. אני קוראת לו מסע. מסע משותף של המטופל יחד עם מטפל במטרה להשיג את השיפור הדרוש. מתוקף היותו תהליך או מסע, אין מדובר בפתרון של ״זבנג וגמרנו״, אלא בתהליך מתמשך הנע בין מס׳ חודשים עד לתקופה ארוכה יותר.

אורך הטיפול תלוי בתחום הבעיה, משכה, מורכבותה, במטופל עצמו (עד כמה הוא בשל לשינוי), בשיטת הטיפול (למשל: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד המטפל בבעיה ממוקדת וספציפית, טיפול פסיכודינמי הינו טיפול ארוך טווח המיועד לשינוי עמוק ומשמעותי יותר), ובמטפל (מקצועיותו וניסיונו).

הצלחת הטיפול תלויה במוטיבציה של המטופל לשינוי, במקצועיותו ומיומנותו של המטפל אבל בעיקר בעיני, בכימיה הנוצרת בין המטפל למטופל. מהי הצלחה של טיפול? זו שאלה טובה שאדון בה ברשומה אחרת. בגדול ניתן לומר שאם המטופל מרגיש שהגיע למקום בחייו שבו הוא מרגיש טוב יותר, קומפטנטי, מסוגל להתמודד טוב יותר עם החיים ועם הבעיות בגינן הגיע לטיפול, אם המטופל חש שקיבל כלים מועילים להתמודדות עם קשייו או הבנה לקשייו ולגורמים להם, וחווה לעתים קרובות יותר שביעות רצון וסיפוק מחייו, זו הצלחה. הצלחה של טיפול רגשי, אגב, בשונה מטיפול תרופתי, תוכל להמדד לעתים רק בחלוף זמן מסיום הטיפול...

האם טיפול יכול להזיק? גם זו שאלה מורכבת שמצדיקה טור נפרד. ברוב המקרים טיפול לא טוב, לא מקצועי או לא הולם את הבעיה, פשוט לא יועיל, וזה לכשלעצמו סוג של נזק. כי חבל על הזמן שבוזבז בו ניתן היה לקבל מענה ולחוש הקלה. ולעתים, הזמן המבוזבז לא רק שלא עושה טוב, אלא מחמיר את הבעיה. נזק נוסף הוא, שאדם שפנה לטיפול ולא חווה הטבה, יאבד אמון בטיפול, לא יטפל בבעייתו וימשיך לסבול ממנה. (פעמים רבות, גם קרוביו ימשיכו לסבול ממנה), ואף יאבד אמון בטיפול באופן גורף, כך שתחמנע ממנו עזרה שיכולה לסייע לו ולהקל על בעייתו.

האם המידע שנמסר על ידי בטיפול יכול לעבור למישהו אחר ולגרום לי נזק? מטפלים מקצועיים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים במקצועות אקדמיים אחרים) מחוייבים מתוקף קוד האתיקה שלהם ומתוקף חוק בחובת הסודיות. לכן טיפול שנערך אצל מטפל פרטי מעוגן בחוק חובת הסודיות והמידע בו נשמר בין המטפל למטופל בלבד, אלא אם המטופל עצמו מעונין בהעברת החומר לגורם מסוים וחותם על טופס ויתור סודיות המאפשר למטפל לכתוב חו״ד או סיכום לאותו גורם ספציפי. ללא הסכמת המטופל איש לא ידע שהוא בטיפול וכמובן שלא מה נאמר בטיפול.
רק במקרה אחד ויחיד ידלוף מידע מהטיפול גם אם אין הסכמת המטופל: באם המטפל מתרשם שהמטופל מהווה סכנת חיים לעצמו או לסביבתו ומסרב לקבל טיפול נוסף ומניעתי לכך (חשש להתאבדות או לרצח). מקרים אלה הם כמובן מקרים נדירים ביותר ומטרתם הצלת חיים.

מתי לפנות לטיפול? ישנן תחנות בחיים שבהן אדם יכול למצוא עצמו במצוקה, חוסר אונים או קושי. לפעמים מבינים שבעיה מסוימת ממנה ניסינו להתעל זמן רב תפחה, מעיקה והפכה בלתי נסבלת. זה יכול להיות קושי בזוגיות ובנישואין, קושי בהתמודדות ההורית, קושי במציאת בן זוג, אי שביעות רצון מהמצב בכמה תחומי חיים. לעתים הקושי מתעורר בעקבות משבר: פרידה מבן זוג, מחלה של האדם עצמו או של אדם קרוב, לידת ילד עם צרכים מיוחדים. לעתים שלבי מעבר בחיים מציפים זכרונות קשים, או שמבלבלים בפני עצמם, והאדם חווה מצוקה, בדידות ועצב.
במצבים אלה ואחרים פעמים רבות אנשים מרגישים שהם לא מצליחים לפתור את הבעיה בעצמם. שהיא נמשכת זמן רב מדי ופוגעת באיכות חייהם ופוגמת בתחושת האושר שלהם. גם אנשים קרובים מתקשים לעזור. פעמים רבות כי הם קרובים מדי ולא אובייקטיביים, ופעמים אחרות כי אין להם את הכלים והידע המקצועי לעזור.
איכות החיים, ה well being האישי והיום יומי שלנו, הם בעיני הדלק של חיינו. להסכים להמשיך לחיות בקושי, כאב, בדידות וחוסר שביעות רצון, זה כמו להסכים לחיות עם מחלה לנצח מבלי לחפש לה פתרון או הקלה.
לכן אם לא טוב לך, אתה לא מרוצה, לא מסופק או לא מאושר, ואינך מצליח לעזור לעצמך במשך תקופה, פנה לטיפול!

לעתים מוזר בעיני איך אנשים לא חושבים פעמיים על השקעה בטיפול ברכב או ברכישת רכב חדש, על השקעה ענקית ברכישת או בשיפוץ דירת המגורים, הוצאות ענק על בגדים, תספורות ואיפור לשיפור המראה החיצוני, ומהססים וחוששים מלהשקיע בשיפור איכות חייהם ובפתרון הבעיות שמלוות אותם ואת יקיריהם יום יום ושעה שעה.

ברוב המקרים, כבר בפגישה הראשונה חווים חוויה משחררת.  הישיבה בחדר הטיפול, עם איש מקצוע שממוקד רק בך, יש בה לשכשלעצמה משהו מרפא ומרגיע. הקשבה של איש טיפול אינה דומה לשום דבר אחר. היא כמו מסאז׳ לנפש ולנשמה. לעתים קרובות, בישיבה בחדר הטיפול, מקשיב המטופל לראשונה גם לעצמו. הטיפול מאפשר למטופל לכוון פנס אל תוך נבכי הנפש. להאיר מקומות חשוכים, ולהעיר מקומות רדומים. הוא מקל ומרפא על כאבים רגשיים. הידיעה שיש שם מישהו שמחכה פעם בשבוע לשמוע אותי, שמלווה אותי בקטע המסוים ממסע החיים שלי, מרגיעה וממלאת אנרגיה כאחד.

טיפול הוא לא חוויה קלה. הוא מעורר לעתים קרובות זכרונות כואבים, אבל גם מאפשר לדבר עליהם, לעבד אותם ולהשתחרר מהם. הוא מעמיד לעתים מול המטופל מראה שהוא לא כל כך אוהב לראות, ומעודד לעשות שינוי. ושינוי זה קשה. לעתים המטופל לומד לקחת אחריות גם על החלקים שלו שהביאו למצב בו הוא נמצא, וזה תהליך לא פשוט. נח לנו יותר להאשים אחרים. אבל בסופו של דבר, מטרת התהליך הזה היא פתרון בעיות ושיפור איכות החיים. ואם הולכים את הדרך באומץ, מרוויחים את השיפור הזה, ואין רווח שישווה לו.

טיפול דורש סבלנות. הוא לוקח זמן. מי שיצפה לשינוי משמעותי תוך פגישות ספורות על בעיה שמלווה אותו כל חייו, מגיע לטיפול עם ציפיות בלתי ריאליות. אבל מי שיהיה מוכן לצאת למסע הזה, ולצרף למסע מטפל שיוכל לסייע לו לראות לו שבילים חלופיים שעד כה לא חשב עליהם, שיוכל לסייע לו לראות את המלכודות אליהן הוא תמיד נופל ואת הדרכים לעקוף אותן, שיוכל לסייע לו לראות פסגות חלופיות או יעדים חלופיים, ולפעמים אפילו בכלל לשנות את יעד המסע, יגיע בסוף אל יעד שיעשה לו טוב, וירכוש כלים יעילים להמשך מסע החיים שלו. ובדרך, תוך כדי המסע, במקום להמשיך ולהתמקד במכשולים ובמלכודות, יוכל מדי פעם להרים את הראש, לשאוף אוויר הרים, להנות מהנוף, להשתכר מריח הפרחים, ולהסתכל אחורה בסיפוק, על הדרך שכבר עשה.



יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

ה״אני מאמין״ שלי והגישה הטיפולית



אני מאמינה שלכל אדם מגיע להיות מאושר. שאסור להשלים עם חיים לא מספקים או לא טובים, ושכל מצב אפשר לשפר. 
אני מאמינה שהרבה תלוי בנו, ושבכל אחד מאיתנו טמונה היכולת לעשות שינוי בחייו ולשפרם. 
אני מאמינה שמטופל הוא ה״מומחה״ לעצמו, למשפחתו ולבעיה שעמה הוא בא. ולכן בתוכו טמון גם הפתרון. ושהמטפל שם, כדי לעזור למטופל להוציא את הפתרון מהכח אל הפועל. 
אני מאמינה בבני אדם, בכוחות שלהם וביכולת שלהם להשתנות, לקחת אחריות על חייהם ועל חיי משפחתם. 
ואני מאמינה ביכולתו של טיפול לעשות שינוי. 

הגישה הטיפולית שלי נותנת כבוד, מקום ומרחב למטופל. היא עוזרת למטופל למצוא את הפתרון הנכון לו. זו גישת טיפול פרקטית ומכוונת תוצאות. 

בטיפול זוגי ומשפחתי אני מאמינה כי באמצעות הקשבה, אמפטיה, קבלה, כבוד הדדי ודיאלוג אמיתי אפשר לגשר על פערים, חילוקי דעות ומשקעים. אפשר להביא לשיפור ביחסים ולאיזון מחודש. 

לאורך השנים השתלמתי רבות ורכשתי שיטות טיפול רבות ומגוונות. ״ארגז הכלים״ המקצועי שלי הוא מגוון, ואני ״שולפת״ את הכלי המתאים, לסיטואציה או למטופל היושב מולי. במהלך הטיפול נשתמש בשיטות טיפול מגוונות כגון: כלים אמנותיים, כתיבה וביבליותרפיה, קלפים טיפוליים, ג׳ינוגרם, כלים מהגישה הנרטיבית, ולא פחות חשוב… הומור! 

השילוב בין הרצון והמוטיבציה של המטופל לעשות שינוי ולשפר את איכות חייו, לבין הניסיון, הידע המקצועי ויכולת ההכלה והגיבוי של המטפל, הם חיבור מנצח. 


קצת עלי


אני עובדת סוציאלית מזה כעשרים שנה בשרות הציבורי. בעלת תואר שני קליני, בוגרת לימודי טיפול זוגי ומשפחתי באונ׳ בר אילן, ובעלת תעודת ״עו״ס מומחה בתחום משפחה״ מטעם איגוד העו״ס. במסגרת עבודתי אני עובדת בטיפול אישי (פרטני), זוגי ומשפחתי. 

עיקר התמחותי היא: 

הדרכת הורים קשיים בהצבת גבולות לילדים, התמודדות הורים עם קשיים של הילד במסגרות החינוך, גיבוי הדדי בין הורים, שיתוף פעולה הורי, קשיים בקשר ובתקשורת בין ההורה לילד, בעיות התנהגות של ילדים, ועוד. 

זוגות החווים משבר בזוגיות: אובדן הרומנטיקה, קונפליקטים ומריבות מרובים, שעמום בחיי נישואין, התלבטות לגבי פרידה, בגידה, משברים בחיי הזוג סביב מעגל החיים (לידת ילד ראשון, הורים למתבגרים, אבטלה, מחלה, הורים מבוגרים, הקן המתרוקן ועוד). 

זוגות בבמשבר גירושין: עם שימת דגש על שמירה על הילדים ושלומם הנפשי בתהליך הגירושין. העבודה כוללת ליווי ההורים בשעת המשבר ורכישת כלים להתמודדות טובה יותר וליציאה מן המשבר. 

משפחות במשבר במעגל החיים: קשיי תקשורת בין בני משפחה, אי שביעות רצון מהיחסים במשפחה, משבר כלכלי, חולי במשפחה, אלימות במשפחה, ועוד. 

במסגרת עבודתי זו, כעובדת ותיקה ומנוסה, אני גם מדריכה עובדים סוציאליים.

אני שותפה בצוות הייזום וההקמה של יחידה לטיפול במשפחה בשרות בו אני עובדת. במסגרת המרכז אנו מטפלים במשפחות סביב טיפול זוגי והדרכת הורים.

כמו כן, אני מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי במית״ל, מרכז לייעוץ וטיפול במשפחות בבי״ח באר יעקב. במסגרת עבודתי זו אני מתמחה בטיפול במשפחות בשעת משבר, והתמודדות משפחתית עם חולי של בן משפחה. 

לתאום פגישה: 050-7500307




החיים לא מחייכים אליך? בקרוב יהיה לך טוב


לכל אדם יש את המשאלה לחיות טוב. להרגיש אהוב, רצוי ומוערך. להיות מסופק ממערכות היחסים הקרובות, מן העשייה המקצועית, וממיצוי הכישורים והיכולות שלו. 
לכל אדם יש את המשאלה להיות מאושר. לחוש יותר שמחה מעצב. לחוות יותר רוגע מאשר לחץ, ויותר נועם מאשר כעס. לחוות יותר הצלחה וסיפוק מאשר תסכול ואכזבה. 
רבים מאיתנו רוצים חיים טובים יותר, נעימים ומספקים יותר, אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת, ובעיקר, לא יודעים איך לעשות זאת לבד. אבל בעצם… לא צריך להיות שם לבד. 

אם אתם מרגישים שהגעתם לנקודה בחיים שלא טוב לכם בה:
אם אינכם מרוצים מהזוגיות, חשים שיעמום, קשיים בתקשורת עם בן הזוג, שחיקה או ריחוק. 
אם הגעתם לנקודה בחייכם האישיים שאינה טובה לכם: משבר, צומת דרכים, תקיעות
אם אתם חווים קושי במערכות היחסים המשפחתיות: קשיים בהורות, תקשורת לא נעימה או קשיי תקשורת במשפחה, אווירה לא נעימה בבית, קושי בהתמודדות עם הורה מזדקן, חולי של בן משפחה, קונפליקטים בין בני משפחה, משבר במשפחה וכד׳. 
אם הגעתם לנקודה בחייכם שאתם רוצים לשנות ולשפר, אך אינכם יודעים איך , אתם מוזמנים  לפנות אלי, וביחד, בטיפול, נעשה את השינוי. 

בטיפול, בליווי של איש מקצוע, גורם שלישי, אובייקטיבי, מקצועי ומיומן, תוכלו למצוא את השביל הנכון, השביל שחיפשתם כבר זמן רב, השביל שיוביל אתכם למחוז חפצכם ולחיים אותם אתם רוצים לחיות. 

שמי דורית, ואני עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית במסלול הקליני - טיפולי. בוגרת לימודי טיפול זוגי ומשפחתי, ובעלת תואר ״עו״ס מומחה״ בתחום המשפחה. בעלת ניסיון של 20 שנה בטיפול במשפחות, זוגות, הורים וילדים במסגרות ציבוריות. במהלך שנות עבודתי עברתי הכשרות, קורסים והשתלמויות לרוב בלימוד גישות וכלים טיפוליים, בטיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי, בארץ ובארה״ב. 

אשמח להיפגש עמכם, ובאווירה נעימה, רגועה, מכילה ותומכת, לעזור לכם למצוא את השביל הנכון עבורכם. 

אני מזמינה אתכם ליצור עמי קשר להתייעצות טלפונית ולקביעת פגישה 050-7500307